מעשייה הודית עתיקה - טיוטה

 יש לפעמים רעיונות לסיפורים שנשמעים נהדר בראש שלך, אבל כשאת מתחילה לעבוד עליהם, את מבינה שעל השלד הזה השרירים פשוט לא מתלבשים טוב. הנה אחד כזה:

יש מיליארדר אחד עם סימפטיות רוחניות. הוא תורם לכל מיני ארגונים שנועדו לייצר אבולוציה של התודעה, הוא מתייעץ עם גורואים לפני עסקאות גדולות, הוא שולח את העובדים שלו לסדנאות העצמה, וכו' וכו'. יום אחד נולד לו בן. המיליארדר הולך להתייעץ עם המתקשרת החביבה עליו, וזו אומרת לו שניצבת בפניו בחירה: הילד יכול להיות עשיר גדול ואיש מצליח, כמו אביו, או מורה רוחני דגול.

נו, אני כבר עשיתי מספיק בתחום החומרי, חושב האב, ואני רוצה שהילד שלי יהיה משהו מעבר לזה. נגדל אותו להיות מורה רוחני.

אז הילד מקבל חינוך מתאים מגיל אפס. הוא יודע יוגה לפני שהוא יודע ללכת, הוא לומד מדיטציה אצל נזירים מיובאים מטיבט. שום גורם לא מתאים לא מזם את הסביבה הטהורה שהוא גדל בה. כשהוא גדול מספיק הוא נשלח לבית ספר אנתרופוסופי, ובמקביל לומד אצל מורים סופים, גורדז'ייפיאנים, מה שיש. הוא יודע את "הסוד". ומגיל מאוד צעיר הוא כבר מתחיל לפלוט פניני חוכמה שמשאירות את האב מרוצה.

יום אחד, כשהוא כבר נער לקראת סיום תיכון,הוא נוסע לכנס בצד השני של העיר. מבעד לחלון המכונית הוא רואה איש יושב על ספסל. האיש כפוף מאוד, חסר שיניים, ידיו רועדות, והוא נראה בוהה ומנותק. הילד מזועזע. מה זה,הוא שואל את הנהג. הנהג שלו, שבתחילה לא מבין מה הוא רוצה, עונה לבסוף שזה איש זקן. אולי מוסיף שזה קורה לכולם ואין מה לעשות, ושהוא לא היה נותן להורים שלו להגיע לאחד מבתי האבות האלה. המכונית ממשיכה הלאה. הילד תמיד שמע שמחשבה מעצבת מציאות, ולכן אתה יכול היראות ולהרגיש נפלא גם בגיל 90, אם רק תרצה בזה מספיק; אבל המחשבה על הזקן מטרידה אותו.

כעבור כמה שבועות הוא שוב נוסע לאנשהו. הפעם הם עוברים ליד בית שמולו ניצב אמבולנס. מהבית מוציאים על אלונקה איש עם עור צהבהב, בחצי הכרה. הוא שואל את הנהג מה זה. הנהג עונה שהאיש בטח חולה, ואולי מוסיף סיפור על גיסו שחלה בסרטן ונאלץ להפסיק לעבוד, ועל הטיפולים הקשים. הילד תמיד ידע שהסיבה היחידה למחלות היא חוסר איזון בין הגוף לנפש, ושמחלה פיזית מסמלת חסימה רוחנית. אבל הנושא בכל זאת מטריד אותו.

חולפים עוד כמה שבועות, ובנסיעה נוספת המכונית נתקעת בפקק תנועה. מסתבר שהגורם הוא תאונת דרכים. כשהם חולפים על פניה, הילד רואה את זק"א ומד"א מפנים שרידים. הנהג כבר לא מחכה לשאלה, ומדבר על האנשים שנהרגים כל שנה בתאונות דרכים. הילד יודע שהמוות הוא רק שלב מעבר בדרך למישור מודעות גבוה יותר, אבל לא מצליח להפסיק לחשוב על מה שראה בזירת התאונה.

שלושה חודשים אחר כך הוא מבין מה הוא חייב לעשות. כשאביו קם בבוקר, הוא מוצא את הבית עולה באש. רוב הרכוש שהיה נעלם, וחשבונות הבנק ריקים. הילד לקח הכל ונעלם. כעבור כמה חודשים, האב המרושש מצליח לאתר אותו בארץ אחרת, מת, אחרי כמה חודשים של התהוללות חסרת מעצורים.