יש משהו מטריד במונח "הסגברה" (ונגזרותיו השונות – לבנסברה,
גויסברה, והתוספת האישית שלי עבור מקרה בו ישראלים ותיקים מסבירים לעולים דברים על
השפה והתרבות של העולים – "הצברה"). הוא לא מטריד משום שאני שוללת אותו
מכל וכל; לא, זה היה קל. אבל מצד אחד הוא מתאר תופעה מוכרת מאוד, ומצד שני השימוש
בו כטיעון בוויכוח כמעט חסר תועלת (בערך מאותן סיבות ש"תודעה כוזבת" הוא
טיעון קטלני לדיון, ובאותו אופן מתסכל – גם אם מדובר בדבר-מה שנראה מוכר וברור,
הוא פותח שסע בין הדנים שלא מאפשר למעשה שיח, רק האשמות).
קרוב לוודאי שרוב הנשים מזהות את הסיטואציה: גבר מסביר לך משהו באופן
סמכותי גם כאשר הוא לא מבין כלום בנושא המוסבר, גם אם את מבינה בנושא הרבה יותר
טוב ממנו. התופעה עלתה לסדר היום במאמר מ-2008, "Men
Explain Things to Me" (מאת Rebecca Solnit), שתיאר סצינה מגוחכת
במיוחד: גבר במסיבה התעקש להסביר לכותבת הכל על ספר מסוים שיצא זה לא מכבר ושהוא
קרא ביקורת עליו, למרות תזכורות חוזרות ונשנות מצדה שהיא כתבה את הספר. רק
כאשר גבר אחר התערב בשיחה וחזר על מה שאמרה סולניט בפני בן שיחה השתכנע האחרון
שאולי היא לא באמת צריכה הבהרות נוספות.