תקופת הקורונה גרמה לרבים מאיתנו לגלות עיסוקים ותחביבים שלא חשדנו בהם קודם. לרבים בסגר הראשון, זו הייתה המחמצת המושמצת, אותו בצק חשוד שמשתלט לך על המוח ומותיר קליפה חלולה של אדם שמדבר במונחים כמו "כוסמין"; אחרים התחילו להתעסק פתאום בתרגום שירה, או סריגה, או אלכוהוליזם. אני הייתי עסוקה בחיטוט נואש בנטפליקס בניסיון למצוא דברים לראות שיהיו מצד אחד מעניינים ומצד שני לא מדכאים או מלחיצים מדי. אחרי כל מיני עצירות בתחנות תרבותיות אסייתיות אחרות, גיליתי את העולם המופלא של סדרות פנטזיה קוריאניות בנטפליקס, וממחילת הארנב הזו טרם יצאתי (יש כל כך הרבה מהן!). אז הנה סיכום ביניים קצר של המתרחש בזירה, עם אופציה לעדכון בהמשך.
